1טעם. על ענין הברכות שבתחלתן מדבר כלפי השם כאלו הוא כנגדו ובסופן כאלו אינו כנגדו. משום שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד וכשמזכיר את השם ואומר ברוך אתה ה' הוא עומד לנגדו וכיון שאומר אח"כ מלך העולם נמצא שאינו עומד לנגדו שר"ל אותו אלהינו שהוא מלך העולם הוא קדשנו במצותיו וצונו לעשותם. אבודרהם. ועיין שבלי הלקט הלכה קס"ה שויתי ה' לנגדי תמיד רב אמר ברוך אתה ושמואל אמר ברוך הוא הלכך תקינו רבנן כתרווייהו ברוך אתה כרב אשר קדשנו כשמואל ע"ש:2קונטרס אחרון הוא עומד לנגדו. ומה שאנתנו אומרים אתה הוא י'י אלקינו. את"ה הוא נוכח. הו"א נסתר. כי הנה השי"ת מנהג את עולמו בשתי הנהגות. הנהגה ניסיית והנהגה טבעיית. והנה הנהגה הניהיית נראה עין בעין רוממת גדולתו. אומרים להשי"ת אתה לנוכח. והנהגה הטבעיית השגחתו יתברך מסתתרת בה. ולזה אומרים להשי"ת הוא. אגרא דכלה דברים: ובספר נועם אלימלך בחקותי כתב מה שאנו אומרים ברוך אתה הוא נגלה אשר קדשנו הוא נסתר. מחמת שבהתחלת כאדם לעבוד הבורא נראה ונדמה לו שהוא כבר קרוב לה' מאד. אבל בהתמדתו בעבידתו יתברך בתמודות אז מבין ורואה שהוא רחוק מאד מהבורא ב"ה ועדיין לא התחיל בעבודה כלל:
